הליכים מנהליים ופליליים
בדיני עבודה
תחום ההליכים הפליליים והמנהליים משתרע על קשת רחבה של עבירות ועוולות מנהליות, החל מעבירות כלכליות וצווארון לבן ועד הפרות חוק ותקנות מנהליות קלות יותר.
הליכים אלו נושאים השלכות משמעותיות על הנאשמים והמעורבים, לרבות פגיעה במוניטין ובהיבטים כספיים ולכן חיוני להסתייע בייצוג משפטי מקצועי ומנוסה כדי להבטיח שמירה על זכויותיכם וצמצום הסיכונים.
משרדנו מעניק ליווי וייצוג משפטי מקיף בהליכים פליליים ומנהליים, תוך שילוב בין ניסיון משפטי מעשי להבנה אסטרטגית של ההליך.
צוות המומחים שלנו מתמחה בתחומים שונים של אכיפת חוק – לרבות עבירות כלכליות, עבירות צווארון לבן והפרות מנהליות – ומכוון להשיג עבור לקוחותינו את התוצאה האופטימלית במסגרת כל שלבי ההליך.
אנו מלווים את לקוחותינו כבר משלב החקירה ופועלים בנחישות ובמקצועיות לצמצום סיכונים משפטיים ולשמירה על זכויותיהם.
משרדנו מעניק שירות אישי ומותאם לצרכי הלקוח, הכולל ניתוח מעמיק של הנסיבות, בניית קו הגנה מחושב והתמודדות עם גופי החקירה ורשויות האכיפה.
בזכות היכרותנו המעמיקה עם סדרי הדין ועם הפסיקה העדכנית, אנו מסייעים בפניות מוקדמות לרשויות ובמו"מ כדי למצות אפשרויות של הסדרים ופתרונות מחוץ לכותלי בית המשפט.
אנו מחויבים להעניק יחס אישי, דיסקרטיות מלאה ושירות משפטי ברמה הגבוהה ביותר, במטרה להבטיח ללקוחותינו הגנה מיטבית על זכויותיהם ושמירה על האינטרסים שלהם לאורך כל ההליך.
מידע כללי על הליכי האכיפה
לצד ההליכים האזרחיים המוסדרים בדיני העבודה בישראל, ניתן למצוא גם הליכים פליליים ומנהליים שניתן לנקוט כנגד מעסיקים ובתנאים מסוימים גם נגד מזמיני שירות המפרים את חוקי העבודה.
חוקי העבודה כוללים עבירות אשר לצידן נקבעה סנקציה פלילית למשל: אי תשלום שכר מינימום בניגוד לקבוע בחוק חוק שכר מינימום, תשמ"ז – 1987, ניכוי שכר שלא כדין בניגוד לקבוע בחוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958, העסקת עובדים זרים שלא כדין בניגוד לחוק חוק עובדים זרים, תשנ"א-1991 וכו'.
בנוסף, ישנן עבירות שאינן קשורות לחוקי עבודה באופן ישיר אך ניתן בהחלט לצרפן לתביעה הפלילית, כגון לשון הרע ואלימות במקום העבודה.
מעבר להליכים הפליליים, למפקח במנהל אכיפת חוקי עבודה במשרד העבודה, הרווחה ושירותים חברתיים מוקנות סמכויות אכיפה מנהלתית כנגד מעסיקים המפרים את חוקי עבודה.
משרד העבודה מוסמך לנהל הליכי חקירה כאשר עולה חשד כי הופרו ההוראות הנוגעות לחוקי העבודה. במסגרת חקירה זו משרד העבודה מוסמך על פי חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב – 2011 (להלן: "החוק") להטיל כנגד מעסיקים שיימצא שהפרו את חוקי העבודה הקובעים בתוספת לחוק, התראה מנהלית או קנס כספי ובמקרים חמורים הגשת כתב אישום פלילי.
בשנתיים הראשונות שחלפו מכניסת החוק לתוקף (בשנת 2012) הוטלו 459 עיצומים כספיים בסך כולל של 31,421,920 ₪ וניתנו 3,657 התראות מנהליות. התביעה הפלילית במשרד העבודה הגישה 157 כתבי אישום, וניתנו 110 גזרי דין בבתי הדין לעבודה.
ביצוע הפיקוח יכול להיערך הן בשל תלונה של עובד במשרד העבודה בגין הפרת חוקי העבודה במקום עבודתו או בשל הליכי פיקוח שגרתיים ומבצעים שנעשים על ידי מפקחי מנהל האכיפה במשרד העבודה כדי למגר תופעות של הפרת חוקי העבודה.
ההחלטה האם בגין עבירות שהתבררו במסגרת חקירה שבוצעה במקום העבודה תינתן סנקציה מנהלית או שמא יוגש כתב אישום, תלויה בסוג העבירה, היקפה, עברו של המעסיק ועוד שיקולים שבמסגרתם יוחלט האם למצות את הדין עם המעסיק במישור המנהלי או שמא להגיש כתב אישום פלילי לכל דבר ועניין.
יצוין כי בחלק מהעבירות שבהן מוגש הליך פלילי במידה והמעסיק יורשע הוא יחויב מעבר לסנקציה שהוטלה עליו במסגרת ההליך הפלילי גם לשלם פיצויים לנפגע העבירה במסגרת הליך אזרחי, ככל וכזה יינקט כנגדו בגין אותה העבירה.
עוד יצוין, כי הפרת חוקי העבודה במקרים מסוימים חושפת את נושאי המשרה במקום העבודה (ככל ומדובר בתאגיד) לקנס או לאישום פלילי, לפי העניין.
.
הליכים פלילים בדיני עבודה
בחוקי העבודה קיימים חוקים שבהם נקבעו סעיפי עונשין. סעיפי עונשין מאפשרים לבית הדין לעבודה ככל ומצא כי יש להרשיע את המעסיק באישום נשוא החוק הקובע סעיף עונשין, להטיל על המעסיק את הסנקציה העונשית.
סנקציה עונשית יכולה להכיל קנס או מאסר על פי הקבוע בחוק העונשין, תשל"ז – 1977, הכול בהתאם לחומרת העבירה.
יש לציין כי ברוב העבירות בדיני עבודה הכוללות סנקציה פלילית אין צורך להוכיח יסוד נפשי וניתן להרשיע גם אם לא הייתה כוונה לעבור את החוק.
עבירות הנעדרות צורך בהוכחת היסוד הנפשי נקראות "עבירות קפידה". כך למשל, מעסיק שלא מסר לעובד תלוש משכורת או שילם שכר מתחת לשכר המינימום, עבר עבירה גם אם לא יוכח כי הדבר נעשה על ידו במכוון.
בחלק מהעבירות ניתן לטפל הן באמצעות הטלת סנקציות מנהליות והן באמצעות ניהול הליך פלילי.
במנהל אכיפת חוקי עבודה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים חברתיים, נקבעו קריטריונים לפיהם מתקבלת החלטה האם במקרה שבו מדובר בעבירה שניתן להפעיל סנקציה מנהלית או עונשית, תעשה אכיפה מנהלית או התיק יועבר להליך פלילי והגשת כתב אישום.
יצוין כי ישנם עבירות ספציפיות שאי אפשר לבצע בהן אכיפה מנהלית אלא רק אכיפה פלילית.
האכיפה הפלילית על הוראות חוקי העבודה מתבצעת על ידי חקירה שמבצע משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. ניתן במקרים מסוימים להעביר את התיק למשטרה ובמקרה כזה הוא יתנהל כתיק פלילי רגיל.
הפרת חוקים המטופלים באכיפה פלילית ינוהלו כתיק פלילי רגיל ויכללו בין היתר, הליכי חקירה, לרבות חקירת נושא המשרה מטעם המעסיק באזהרה ומתן החלטה האם להגיש כתב אישום או לסגור את התיק באחת מהעילות הקבועות בדין.
יצוין כי בתיקים בחשד לעבירות על חוקי העבודה המטופלים במסלול הפלילי ונאספו בהן ראיות מספיקות לביצוע עבירה, ניתן, בהתקיים תנאים מסוימים להגיע להסכמה על סגירת התיק בהסדר מותנה.
האחריות בהליך הפלילי היא על המעסיק וכאשר מדובר על חברה בע"מ ניתן לייחס את האחריות בפלילים על נושא משרה בחברה.
בית הדין לעבודה רשאי לדון אדם בגין הפרת חוקי העבודה שעולים כדי עבירה פלילית ולגזור עליו קנס כספי, הגבלות ואף מאסר בפועל.
הסדר טיעון (הסדר מותנה) בתחום דיני העבודה
הסדר מותנה הוא הסכם בין התביעה לבין החשוד לפיו האחרון מודה בעובדות כתב האישום או חלק מהם אשר מהוות עבירה או עבירות פליליות, בהתאם לסיכום בין הצדדים.
בנוסף החשוד מתחייב לקיים את התנאים המוסכמים בהסדר המותנה וזאת כנגד התחייבות של התביעה לא להגיש כנגדו כתב אישום ולסגור את תיק החקירה בעילה של "סגירה בהסדר".
בדרך כלל ניתן להגיע להסדר מותנה כאשר מדובר בעבירות קלות יחסית או עבירות שבוצעו בנסיבות מקלות.
החוק קובע כי ניתן לערוך הסדר מותנה ביחס לעבירות שהעונש הקבוע עליהן בחוק הוא עד 3 שנות מאסר (עבירות מסוג עוון) וכן עבירות שהעונש הקבוע עליהן בחוק הוא עד 3 חודשי מאסר (עבירות מסוג חטא).
לא ייערך הסדר מותנה בעבירות בגינן ניתן להטיל עיצום כספי או כופר כספי, עבירות מנהליות, עבירות ברירת קנס ובעבירות לפי פקודת התעבורה או פקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) שלא גרמו לתאונת דרכים שבה נחבל אדם חבלה של ממש.
אחריות נושא משרה
כאשר תאגיד עובר עבירה, מוטלת האחריות על התאגיד.
אולם, בחלק מחוקי העבודה נקבעה אחריות אישית של מנהלי התאגיד ואף נושא משרה נוספים וזאת בשל הצורך להרתיע את מנהלי התאגיד שלא להפר את חוקי העבודה כלפי עובדיהם ולהסתתר אחר מסך ההתאגדות של התאגיד.
כדי להגשים מטרה זו נקבע כי נושא המשרה בתאגיד לא יהיה פטור מהאחריות הפלילית ותוטל על נושא המשרה אחריות באופן אישי בגין עבירה שביצע התאגיד.
יובהר כי האחריות האישית תוטל על נושא המשרה אף אם נושא המשרה הוכיח כי הוא לא ביצע את העבירה.
עם זאת ביכולתו של נושא המשרה לסתור חזקה בו שתסיר מעליו האחריות הפלילית כל עוד הצליח להוכיח כי לא היה מודע לביצוע העבירה או שנקט "אמצעים סבירים" למניעת העבירה.
בחוקי העבודה קיימות הגדרות רחבות ומגוונות לנושא משרה ביחס לחיובו האישי במקרה של הפרת חוקי העבודה על ידי תאגיד שהוא מעסיק.
להלן מספר דוגמאות להגדרת "נושא משרה" בחוקי העבודה
חוק הגנת השכר קובע כי במידה נעברה עבירה לפי החוק יואשם בעבירה מלבד המעסיק גם מנהל פעיל, שותף (למעט שותף מוגבל) או פקיד באותו תאגיד (אשר אחרי לעניין ההפרה).
הנה כי כן, ניתן להיווכח כי ההגדרה החוק הינה רחבה ומאפשרת לחייב גם פקידים שאינם במעמד מנהלים בתאגיד ובלבד שהם קשורים לתחום ההפרה שבו עוסק החוק.
הנה כי כן, הגדרת נושא משרה כוללת גם נושאי משרה (שאינם מנהלים) בתחום ההפרה ואשר לכלול בהגדרה זו למשל את חשב השכר ומנהל הכספים בתאגיד.
עם זאת ביכולתם של נושאי המשרה הנ"ל להסיר מעליהם את האחריות הפלילית כל עוד הצליחו להוכיח כי העבירה נעברה שלא בידיעתם ושנקטו כל האמצעים הסבירים להבטחת שמירתו של חוק זה.
מעבר לחזקה בעניין האחריות האישית, החוק גם קובע כי קיימת חובת פיקוח ונקיטת פעולות מצד נושאי המשרה למנוע את הפרת הוראות החוק.
במקרה של הפרת חובת הפיקוח למניעת הפרת החוק, החיוב יופנה ראשית לנושאי המשרה הבכירים ורק במידה ויוכח כי הם עשו כל שניתן להימנע מעבירה, ניתן יהיה לרדת בהיררכיה לנושאי המשרה הפחות בכירים.
בחוק שעות עבודה ומנוחה נקבע כי האחראי להפרת עבירה לפי החוק כולל גם כל חבר הנהלה, מנהל או פקיד של אותו חבר אנשים.
הגדרה דומה ניתן למצוא בחוקים נוספים כגון: חוק עבודת נשים, חוק שיוון הזדמנויות בעבודה ועוד,
כאשר בכולם נבחנת מידת מעורבותו ותחומי אחריותו של הנוגע לדבר.
טענות הגנה לנושא המשרה במקרה של הפרת חוקי העבודה
נושא המשרה יכול לפטור את עצמו מאחריות פלילית במידה ויוכיח כי העבירה נעברה שלא בידיעתו מחד ושנקט בכל האמצעים הנאותים כדי להבטיח שהוראות חוק זה בקשר לעבירה הנידונה יקוימו מאידך.
במקרה שהנושא המשרה לא יצליח להוכיח חוסר מעורבותו ובתוך כך תוכח מודעות של נושא המשרה לכך שנעברה עבירה או לכל הפחות עצימת עיניים לא יכול נשוא המשרה להשתחרר מהאחריות הפלילית.
דוגמאות להרשעות ועיצומים בגין הפרת חוקי העבודה
ע"פ (ארצי) 61082-01-15 מדינת ישראל נ' הוד תדלוק ומסחר בע"מ
נגד החברה (שמנהלת תחנת דלק) ומנהלה הוגש כתב אישום שהתבסס, בין היתר, על האיסור שבסעיף 22(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה אשר אסר על העסקת עובד בעבודת לילה יותר משבוע אחד בתוך שלושה שבועות. בית הדין הרשיע את מנהל החברה בכך שקבע כי המנהל לא הצליח להרים נטל ההוכחה ולהוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ומשלא הוכח שנקט אמצעים כדי להבטיח שהעבירה לא תקוים. בית הדין הארצי דחה את טענת הטעות, את טענת הסכמת העובד וטענות נוספות וקבע: "די במודעות המשיב לכך שהעסיק עובדים באופן קבוע במשמרות לילה בלבד. לא נדרשת הבנה משפטית בהתייחס לפרשנותו של המושג "מפעל", אלא מודעות ליסוד העובדתי של העסקת עובדים בשעות הלילה".
ע"פ (ארצי) 50155-08-10 חברת השמירה בע"מ נ' מדינת ישראל
המנהל וסגנו שעבדו בחברה דחו את מועמדותה של מבקשת עבודה מחמת מינה ועצם היותה שומרת מצוות. האישום מתבסס על הפרת סעיף 2(א) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה אשר אוסר על אפליה של עובדים מחמת מין ודת. יצוין כי במקרה הזה לא מדובר בעובדים בכירים אלא זוטרים, דבר שסייע לחברה להימנע מהרשעה בניגוד למנהלים הזוטרים אשר הורשעו בעבירה.
ת"פ (ת"א) 37724-11-10 מדינת ישראל נ' יבטח בע"מ
למנכ"ל התאגיד יוחסה עבירה של אי העברת סכומים שנוכו מהעובד, בניגוד לחוק הגנת השכר. מאחר והתאגיד הודה באשמה והורשע, קמה החזקה הקבועה בחוק לאשמת המנהל ובכדי לסתור חזקה זו, על המנכ"ל היה להוכיח כי פיקח ועשה ככל שניתן על מנת למנוע את העבירה. ביה"ד הגיע למסקנה כי המנכ"ל הינו נושא המשרה הרלוונטי לעניין זה הואיל והוא היה האחראי על העברת כספי הפנסיה של העובדים לחברת הביטוח. בנסיבות העניין לא עלה בידי המנכ"ל להוכיח לא עמד בנטל להוכיח כי עשה ככל שביכולתו על מנת לוודא כי הכספים אשר נוכו מועברים לחברת הביטוח במועד, ולכן הורשע.
ת"פ 1239/09 (ב"ש) משרד התמ"ת נ' א.ב.א. ויקטורי חב' לניהול ואחזקות בע"מ
במסגרת תיק זה יוחס למנהל הכספים עבירה של העסקת עובדים שלא כדין, מעבר ל-4 שעות נוספות ביום, בניגוד לסעיף 6 לחוק שעות עבודה ומנוחה אשר אוסר על העסקה בשעות נוספות אלא אם ניתן היתר לכך.החברה הורשעה בעבירה זו, אולם מנהל הכספים זוכה בין היתר בגלל שלא היה בקשר ישיר עם העובדים נשוא האישום ולא נתן את ההוראה להעסקתם בניגוד לחוק.
ת"פ (ת"א) 14163-04-14 מדינת ישראל נ' שופרסל בע"מ
כנגד התאגיד הוגש כתב אישום בגין העסקת עובדים בשעות נוספות מעבר למותר וזאת בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה. כתב האישום הוגש בנוסף נגד חמישה מנהלים. החברה הורשעה ואילו המנהלים זוכו.בפרשה זו עלה ויכוח האם אחראים המנהלים הבכירים אשר יושבים במטה או שמא מנהלי הסניפים. בית הדין לא מצא כי העבירות נעברו בידיעתם של המנהלים הבכירים וכן הוא שוכנע שהם נקטו באמצעים הנאותים להבטיח את קיום הוראות החוק.