הגדרת ימי חג

על פי הדין, ימי החג המוכרים הם: 2 ימי ראש השנה, 1 יום כיפור, 2 ימי סוכות, 2 ימי פסח, 1 חג שבועות, ו-1 יום העצמאות – בסך הכל 9 ימי חג בשנה.

עובד שאינו יהודי רשאי לבחור לחגוג את ימי החג לפי דתו; במקרה כזה, הוא לא יהיה זכאי לתשלום מיוחד עבור החגים היהודיים.

​

תשלום עבור ימי חג לעובדים בשכר חודשי לעומת יומי/שעתי

​

עובד חודשי:

מקבל משכורת חודשית קבועה שמכסה את ימי העבודה בכל חודש, כולל ימי חג, ולכן אינו מקבל תשלום נוסף עבור ימי חג.

עובד יומי/שעתי/קבלני:

זכאי לקבלת תשלום בגין ימי חג, בתנאי שעבד לפחות שלושה חודשים במקום העבודה ושלא נעדר סמוך ליום החג (למשל, ביום שלפני או אחרי החג) – היעדרות כאלו מותנית בהסכמת המעסיק.

זכאות לתשלום חלים רק על ימי חג שאינם חלים בשבת או ביום הפנוי.

​

חישוב דמי חג

דמי החג מחושבים על בסיס השכר "הרגיל" שהעובד היה מקבל אילו עבד ביום החג, ללא החזרי הוצאות נלווים (כגון נסיעות) או תשלום נוסף עבור שעות נוספות.

אין הסדר חישובי מיוחד בחוק מעבר לכך; הפסיקה קובעת את הזכאות לפי השכר הרגיל.

​

תשלום עבור עבודה בחגים

על פי חוק שעות עבודה ומנוחה (סעיף 17), עובד שעבד ביום חג זכאי לשכר שעתי בגובה 150% מהשכר הרגיל, בנוסף לזכאות למנוחת פיצוי (חופשה חלופית).

לפי פסיקה (למשל, בע"ע 300360/98), במקרים בהם העבודה בחג נעשתה מתוך כורח ולא ברצון העובד, ניתנת זכאות לשכר בסך הכל עד 250% מהשכר הרגיל עבור יום העבודה.

 

 

 

שעות עבודה בערב חג ובחול המועד

​

בערב חג:

במקומות עבודה עם שישה ימי עבודה בשבוע, ביום שלפני חג שהעובד לא מועסק – אורך יום העבודה מוגבל ל-7 שעות.

במקומות עם חמישה ימי עבודה בשבוע, בערבי חג ייתכן שיום העבודה יהיה בן 8 שעות בתשלום של 9 שעות או 7 שעות בתשלום של 8 שעות, בהתאם לנהוג במקום העבודה.

בערב יום כיפור, לעיתים העובדים יעבדו 6 שעות בתשלום כפי שנקבע מראש (למשל, 6 שעות בתשלום של 9 שעות או 6 שעות בתשלום של 8 שעות, לפי הנהוג).

בחול המועד:

ימי העבודה בחול המועד נחשבים לימים רגילים, אך במקרה שהעובד יוצא לחופשה שנתית בחול המועד, ניכוי ימי החופשה מתבצע במלואם.

התאמות והסכמים מיוחדים

יש לקחת בחשבון שבמקומות עבודה מסוימים קיימים הסכמים קיבוציים, צו הרחבה או הסכמים אישיים המעניקים תנאים מיטיבים בנוגע לימי חג ותשלום בגינם, אשר עשויים להטיב מעבר להוראות החוק.​​​​​​​​​​​